ובאשר אליי?
כבליי הותרו, התרוממתי ואני נהנית מן האור, אינני נרתעת עוד!
תודה על ששהית איתי בעלטה, אך טוב שהשכלת לחזור אל האור.
המכתב נכתב
בדמעה שקופה, שהריק המבצבץ מתוכה
סופק ידיו בתימהון
והתקווה שבה מקוננת בספק כי כבר מאוחר מדי.
כזאת אנוכי
-
שקטה כמימי אגם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצת חבל לי להסביר... ובכל זאת- זהו בדיוק הפרדוקס. מצד אחד- הוא ישיג אותו, יעבור אותו-כלשונך,כי הוא מהיר יותר. מצד שני, יש מדד של שניות ואת השניות שלפני השניות וזו בדיוק הדיכוטומיה של המעבר בין החללים. והחללים הם האין שבין היש. בין מלא למלא יש כלום. אני מקווה שזה מובן... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. רק צד אחד נשמע והצד השני, לא רק שלא שומע הוא גם לא רואה. יש גם משחק של אותיות בוויראציות שונות. כל פעם בצורה שונה ובד"כ בתוספת אות- מרמז על הלך המחשבה של מנהל הדיאלוג. [ליצירה]
- [ליצירה] יש ויש! אפשרי בפרטי... [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, הצלחת לבלבל אותי :) אבל אני חושבת שהבנתי שלא הבנת את שני השירים האחרונים. אז אני שמחה להסביר ואני מקווה שזה יהיה ברור... השתלמות שבתנועה נכתב על רקע קטעי פילוסופיה של שפינוזה, דקארט ועוד כמה אחרים וטובים שמנסים לתאר את המציאות ומתפלספים עם עצמם במונחים כמותיים ומתמטיים, מוכיחים ומפריכים פרדוקסים. השיר במובן מסוים הומוריסטי משום שהוא מגחך נוכח השימוש באמצעים מצמצמים כדי לתאר בלתי מושג, אך מצד שני מהווה הוכחה נוספת לעובדה שתנועה אכן נמדדת ושלעקום יש גם שיפוע וישר שעוברים בין 2 נקודות... הדיאלוג הוא היפותטי ומכוון אל אדם שמקבל כל הזמן נקודות זכות שמתווספות לו, בלי שהוא זכאי להן ובלי שהוא מודע לכך, מעין דיאלוג עם קולו של מעניק הזכויות המתוסכל. [ליצירה]
