כמו בשקיעה ככה את שקעת
אפילו להפרד לא הספקנו
מילאת את כולנו באור החזק שבך ונותרתי
עם חלל עצום אצלי בלב
החסרון הלך וגדל וגודל משנה לשנה
והלב נחנק מכובד הכאב ועכשיו הוא מתנחם
שקצת הוא יכול להוציא,לשחרר אותו מעט
והנה אני פה עומדת, מנסה לנשום מחדש .
בלעדייך
מחכה עדיין לזריחה שתזרח גם עליי
ותשחרר אותי מכאב חסרונך
יגיע היום ויהיה לי האומץ
לא לפחד יותר ממה שאותך לקח.
נרשם לכבוד פרוייקט באומנות לפני 4 חודשיים..
הלוואי ויכלתי להקריא את זה,ולא רק לכתוב את זה.
אבל את הצעד הראשון כבר עשינו..תודה לך.
תגובות