נגה.
נגעה בליבי?
שואל את עצמי.
וראשי,
מבולבל,
ממבול
מחשבות,
אשר לפעמים,
מרחיקות עד קצה
לכת,
בנגה.
ואני מאדים,
מהנודע,
כאשר שואלת
אותי,
האם כבשה את
ליבי.
מלבין,
כלבנה,
כשמשיב,
שהיא
צעד קטן בעבור האדם,
שבי,אבל
צעד גדול לאנושיותי,
בגילוי האהבה,
בזמן התפוצצות המערכת
אדם,
בנגה.
לכל סוף יש התחלה חדשה,
ונגה?
תמצא את כוכבה,
ותעטוף עליו את חום האהבה,
והאדם?
יצעד עוד
צעד,
לכיבוש
מחשבות נוגות,
כחור השחור,
ויגלה את שביל החלב,
בנוגע,
לאהבת אישה.
מוקדש,לכוכב האהבה
נגה/אסתר וייסמן
