הם לא יודעים עליה כלום
לא מילים
לא רגשות
לא קולות
לא מכירים את הצחוק שלה
לא מזהים את קולה
לא הסתכלו בעייניה
לא חשו בתנועה.
הם לא גרמו לה לבכות
לא העלו בה חיוך
הם לא קראו בשמה
וגם לא הפוך.
הם לא התגעגעו אליה לעולם
ולא זוכרים את הדרך לביתה.
הם לא נגעו בידיה
ולא הרגישו את חומה
הם אינם כותבים לה
ואינם מקבלים תשובה.
הם אינם מרכלים עליה
שמה גורם לשתיקה.
הם לא נזכרים בה
הם לא שוכחים
הם לא רוצים לברוח
אבל הם אינם באים
התמונות שלה נאבדו
גם ריחה כבר נשכח
הוא מכר את הדברים
שממנה לקח.
היא יושבת בחדר
אינה מודעת לכלום
בטוחה שזוכרים
כי החדר סגור.
