עברתי לי קבר משיש לבן
ראיתי שבו נח ילד קטן
לא זכה להגיע לגיל חמש
ולו מיטה משיש כבר יש
אני צועד על השביל האפור
ממשיך למרות שלשם איני רוצה לחזור
לחוות שוב את כל הכאבים שבפנים
ולדעת ששם מחכים הזיכרונות הנושנים
המשכתי לצעוד כושל בדרכי
ראיתי אדם כורע ולוחש "אהובתי"
פניו מסיכה של דמעות בוהקות
וכל רצונו להיבלע בין האבנים הקרות
אני צועד על השביל האפור
ממשיך למרות שלשם איני רוצה לחזור
לחוות שוב את כל הכאבים שבפנים
ולדעת ששם מחכים הזיכרונות הנושנים
שלושה נערים מביטים בארון שחור
הצעיר שואל "אולי כדאי לחזור?"
אך השניים הבוגרים זוכרים
איך היה כשאבא היה בחיים
ואני מגיע לסוף השביל האפור
אני יודע ממנו לא אוכל לחזור
חוויתי את כל הכאבים שבפנים
וכעת אני עוד אחד מהזיכרונות הנושנים
תגובות