ברגע קטן עזבתיך
נטוע
על פלגי חלומות.
ובזמן שהסתרתי
פני ממך
לא משת ממקומך,
נאמן למלאכתך
צומח, שופע
מולך בפריחה.
וכששבתי
בחסד עולם
אל מחוז צמיחתנו
עמדת מולי
גבוה ורם
מתנשא אל-על
בבטחה.
ואני הקטנה,
כערער בערבה
שורשיי כבר עבדו
בסתרי לבי
ולא יכלתי יותר
להביט ביופייך
בכאב הצמיחה
שזעק מתוכי.
ט"ו סיוון התשס"ו
התבוננות בעץ