שואה

ביום הדין,

הם הלכו בשדות

ליבם כחרבות,

מסביבם עולם חרב ודואב,

שנים עברו אך עדיין,

הם זוכרים,

אלה ששרדו,

 כמעט נשמדו,

ובלבם וכאבם

גם אבדו,

משפחות שלמות התפוררו,

וגופות אנשים נשרפו

ערים שלמות נמוגו בעשן

ארובות גהנום,

עשן שחור

ממשרפות לוהטות,

מחקו גופות אדם,

השואה הם דמעה

בלב דואב,

שלנצח יזכר

במדינת ישראל,

גם בזכרון עולם

שואה.