בשולחן העגול מסביב
ישבנו כולם וצחקנו
והעלנו את זכר אותם הימים
הימים שכמעט לא הכרנו
ונחה עלינו הרוח
והזכרנו את שמיל שתיקן נעליים
ואת בוקי בן יוגלי
ועוד חברים שהפכו לרחובות
נשכחים
וההיא, האישה האופה לחמים
וגברת לודמילה
אשת הפחם
ואנשים ההולכים עם הזרם לים
וילדים וילדות יחפים ברחובות תל אביב הקטנה
ושלוות ילדותך כמו דפקה בחלון
והכביש הסואן מתחתנו
החזירנו
הלום
תגובות