הם שם ברחובות,
מי היה מאמין שזה יהיה גורלם.
הם אנשים מכל השכבות,
אנשים כמוני וכמוך.
גורלם האתאכזר עליהם
אליהם במקרה,
כי זה יכל לקרות גם לי.
הם מסתכלים עליך עם כמיהה,
וכמו אומרים 'תן לי בבקשה!'.
,לא לכסף הם זקוקים
אלא לחיבוק וצומת לב.
לבטא את עצמם
לפני אזניים ערלות הם משתוקקים, תאווים.
הם יכלו להיות כמוני וכמוך
אבל הם לא,
הם מוסיקאים.
