אָנָּא אֱלֹהַי שָׁא תְּפִלָּתִי זוּ בְּרָצוֹן.

תְּפִלָּה הַנִּשֵּׂאת מִמַּעֲמַקֵּי לִבִּי

וּמֵעֹצֶם מַכְאוֹבַי בַּלֵּילוֹת.

כִּי אֵין אֱלֹהַּ מִבִּלְעָדֶיךָ

וְאֵין תַּחְלִיף פְּרָט לְךָ

וּמֵטִיב וְעוֹזֵר אֶלָּא אַתָּה.

כִּי לֵילוֹתַי הָפְכוּ יָמִים,

וְיַמִּי הָפְכוּ לֵילוֹת.

וְאֵין מַרְגּוֹעַ לְנַפְשִׁי וְשַׁלְוָה לְנִשְׁמָתִי.

בֶּאֱלֹהַי בָּטַחְתִּי וְעָלָיו נִשְׁעַנְתִּי,

לְאֹרֶךְ כָּל דַּרְכִּי הַקְּצָרָה,

לַמְרוֹת סְטִיּוֹתַי לְךָ תָּמִיד נֶאֱמָן.

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן הִנְּךָ,

וְעַבְדְּךָ הִנּוֹ קְשֵׁי עוֹרֵף,

וְכַמּוּבָן קְשֵׁי הֲבָנָה.

עֲזֹר נָא לִי בַּיְּמִי שֶׁבִּתִּי,

וְרַפֵּא נָא אֶת מַכְאוֹבֵי נַפְשִׁי,

וּסְלַח לְחַטָּאתִי.