אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר בְּרוֹם שָׁמַיִם,

בַּיּוֹם הֻלַּדְתְּךָ חַשְׁתִּי כְּדָג בַּמַּיִם.

יָפְיְךָ הִנּוֹ כְּהָרֵי הַחֶרְמוֹן

וְקוֹמָתְךָ כְּאַרְזֵי הַלַּבְנוּן.

רְאִי מַה יָפֶה הוּא הָעוֹלָם

וְכֻלּוֹ עֲבוּרְךָ הוּכַן וְהֻשְׁלַם.

יָדַעְתִּי זֹאת עִם בּוֹאֵךְ לָעוֹלָם

וְהַמּוּם לְמַרְאֶךָ נוֹתַרְתִּי לָעַד.

תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת לְיָפְיְךָ,

הוֹד וְהָדָר לְחֵן קוֹמָתְךָ.