בּוֹאִי נְשַׂחֵק

שֶׁאַתְּ לִי קֶסֶת, וַאֲנִי לָךְ הַנּוֹצָה -
אֲ
َנִّי מָנוֹעַ אֵשׁ, וּמִתַּחְתַּי עוּקָה,
שֶׁמִּקְלַדְתִּי אֵינָהּ כָּעֵת בַּהֲרָצָה,
וְאֶלֶף שִׁיר וְשִׁיר תִּטֹּף הַמּוּעָקָה.

אֲנִי לָךְ שַׁחְרָזָדָה - אַתְּ לִי הַשֻּׂלְטָן,
וְלָךְ אַקְצִיף בָּלָדָה מֵאֵדֵי בִּצָּה.

אִם אַתְּ הַסּוּף הַנָּע בְּתוֹךְ נָהָר קָטָן,
הֲרֵי אֲנִי סַפָּר (רוֹצָה
אוֹ לֹא רוֹצָה),
אֲנִי סַפָּר אֲשֶׁר רָאָה אָזְנֵי
חֲמוֹר -
סַפָּר כָּזֶה שֶׁל סִפּוּרִים נוּגֵי הוּמוֹר,
וְאַתְּ לוֹחֶשֶׁת בַּשִּׁירִים, וְהֵם נָעִים,
נָעִים , נָעִים , כְּמוֹ אִבִּים, שֶׁכֹּה נָעִים.

שֶׁאַתְּ שְּׁפוֹפֶרֶת, וַאֲנִי בָּךְ הַמִּכְחוֹל,
אֲשֶׁר שִׂרְטֵט אֶת עֲקֵבֵי הַגּוּף בַּחוֹל.

שֶׁיַּחַד נַעֲלֶה הָאֵשׁ בַּסְּעָרָה.
שֶׁאַתְּ הַנַּעֲרָה - אֲנִי לָךְ
נַעַר רַע!

אָז בּוֹאִי נְשַׂחֵק: יוֹנָה  עִם הָעוֹרֵב.
מִשְׂחָק אֶחָד וְדַי - הָעֶרֶב מִתְקָרֵב.