בשדה היום הבהיר
הוא חלון פעור
פורח את הלילה
נוצת פחם
שנשרה מהעורב
שעבר פה לא מזמן
מתופף בצילו על ראשי הפרחים
וכשכובשים תחתם גייסותיו של הלילה
את המיתאר שצייר פה האור
הוא נמתח זרועותיו
מתפתלים בין גבעולים
מעלים באד
קורבנות לאדמת התשוקה
עד שיוזכר לו שוב
בלטיפה צבעונית
עד שיאמר לו שהוא.
תגובות