אב בשער רומי יושבים היינו מקלפים פנינו מהפצע הזה האוחה אל העצם הסדוק מחליקים זה בזה כצחצוח חרבות יש אלהים שיורד לזירה בסנדל מסומר יש כרוז שקורס בשפיפה על אנחתו של היום הדועך רצפות עטופות אבק כבלויי דרכים.
תגובות