צל מרקד על רצפת שיש מבהיקה,מסנוורת
מתנועע בצעדים קצובים,כמעט חרישיים
במעגל מושלם המוקף בדוק שקוף של קור יבשושי
הוא מושך עצמו ואחֵר עמו לריקוד של חצות
בתנועות מחוגה דייקניות ומתונות אוחז בידי ביציבות מרשימה.
אצבעותיו כנטיפי קרח מלטפים,תווי פניו נעימים אך מלאי רשמיות.
"אל תפחד" לוחש ברכּוּת מתוקה,"עצום את עינייך".
צו לצו קו לקו,הצל מתאים עצמו אליי.
פורצים במחול אלמים מסחרר
הרצפה האדישה נהפכת חמה
רגליי פוסעות על שבילי גחלים
שבי את חותמם מותירים.
גופי הופך ללבה מבעבעת
ועיניי הופכות אוּדים עשנים
תווי פני נמזגים ארצה במהרה
אחדות עתיקה.
תגובות