בוקר חורפי
עלה וזרח מבעד לחושך
פקחתי עיניי
לנצנוץ קרן שמש
שסינוור
והאיץ בי לקום
מחלום שהיה מתוק ולא מציאותי מדי
אני לבד
וטוב לי
לראות ולהביט על העולם
מנקודת ראות אחת
שסביבי יש אלפי אנשים
שבאים והולכים
וכולם בודדים בודדים
וכל כך עצובים
ואני לבד ומואר לי
ופורח בי משהו
שנעצר בי שנים
מותר לי לבכות
אפילו שיש מחיר לדמעות
הכאב לא משתחרר כשרוצים
יש לו זמנים משלו
לעצב יש חוקים
ואני כפופה אליהם
גם החיוך שממלא את הפנים
להיות לבד
לא מצריך כח
אלא רק רצון וידיעה
ואולי גם איזו הארה
תגובות