ומים מבעבעים להם בין קני הסוף הנפלאים משכשכים ומשמיעים קול המיה שמימי. בוכים גם הם את צערי. וכל גל - דמעה זולגת על לחיי אל החוף. וכל שכשוך - יפחת בכי, אנקה כבושה. דיבור שרק הים מבין. זורמים הם הגלים ממש כמו מי הים! בוכים את צערי שלא בכיתי מעולם.