אשא בלבי תמיד
את השיר שהתנגן בי
מיום אמש
אשר פגשתי בך
ניצוצות כוכבים האירו את דרכי
אל יום המחר
אל כיתה ריקה
הגעתי ראשונה
מתערפלת עם חושיי
והזמן עבר וכולן נכנסו
ואני מספרת בלהט עליך
עוברת בת בת
כה ילדה הייתי
צבעונית ומלאת חלומות
המבט שלי היה מבט
והיית שב אלי בשישי
וחוזר בראשון
ושיחות על גבי שיחות
ימים בלי לישון
הזמן עבר לו
ואני בין מבחנים לסיום
אתה שם בשטח
והיית כותב לי מכתבים
ושולח געגועים תמימים
התאהבנו
והיו עוד ימים קשים
בפיענוח הרגשות
לא ידענו איך ומה
טבענו במחשבות
שני ילדים
נער ונערה
הכל ניראה יפה כל כך
ונשיקה ראשונה
ומגע של גבר ראשון
ואתה התאהבת בכל מובן
אני נשמתי אותך במרוצת הזמן
והיום
גדלנו בשנתיים
כבר לא אותם ילדים
שמתעוורים מהדף המציאות
אנשים אנחנו
גבר ואישה
מרחפים מעל הפחדים
ומתרסקים עם אותה התחושה
אהבה
יש משהו יפה וטהור
בהתבגרות
משהו שמתעורר ונותן משמעות
בשלות
גם אני כבר לא אותה נערה
תמה ואבודה
עכשיו אני מחפשת תשובה
ואתה עודך לצידי מלטף את סדקי הזמן
מאחה את הפרידות
משנה מחשבות
וצועד עימי במסע החיים
של שני אנשים בוגרים
שכבר עברו משהו
משהו אמיתי
שמרפא כל פעם מחדש
את כאביי העבר
ואת החולשות שמביאות את פחד העתיד
והימים שיבואו
ויבואו ימים
שירסקו ויפילו את הפחדים
אל לנו לשכוח
שהיינו פעם ילדים
צעדנו ברוגע עם חיוך על הפנים
זה לא נעלם זה ישוב וזה עוד חי ובוער
זה שם עדין מחכה שנתעורר
תגובות