לילה

כוכב נופל

ואני מבינה משהו

כמו הבזק מהיר

אותי פתאום העיר

שאם כוכב אחד מעז

גם אני יכולה להעיז

להיות אחת

לבד

ולא צריך לחפש כלום

מה שצריך להיות יהיה ממילא

הדאגות שוא הן

הזמן עובר

גם בעת כתיבת שורות אלה

הוא חזק יותר מהכל

אנחנו כמו חיילים הרצים בשורותיו

אז למה לפחד להיות לבד?

לעמוד מול עצמי

וללמוד אותי מחדש

הרבה השתנה

מאז

הכל בוגר יותר

חזק יותר

על אף החולשה שאופפת

האור בעיניים יחזור

כשנשמתי תיהיה מוארת

ולא חשוכה מצילם של אחרים

הוא גרוע מכך מאירה מאור של אחרים

יש עוצמה מסויימת בלהיות לבד

אני יבין יותר ופחות אתבלבל

גם כשאביט שוב לשמיים

ואראה כוכב נופל