נשבעתי לעצמי לא להתאהב בך,
לא להתאהב בחיוך המתוק שעל שפתיך,
לא להתאהב במבט החם שבעיניך,
לא ללכת אחרי שובל הקסם שאתה מותיר אחריך,
לא לצעוד אחרי שביל הריח שנודף ממך.

נשבעתי לעצמי לא לחלום עליך בלילות,
לא להרגיש טוב סביב זרועותיך המחבקות,
לא להרגיש בטוחה במילותיך המעודדות.

נשבעתי לעצמי לא לשקוע בים של דמעות,
שזולגות בעיניי בגלל המחשבה עליך.

המחשבה שאני יודעת שלא תהיה שלי,
שלא תהיה איתי ברגעים יפים וברגעים הקשים.

המחשבה שלא תוכל לחבק אותי ברגע של חולשה,

במחשבה שאני לא ה--י--ח--ד--ה  ב--ש--ב--י--ל--ך .

נשבעתי לעצמי שאחרי שאתאהב בך,
לא אכתוב שיר עצוב למגירה,
לא אבכה בלילה מתחת לשמיכה,
לא אדמיין את דמותך תומכת ומרגיעה.


נשבעתי לעצמי לא להתאהב בך ב-כ-ל-ל.!!!!!

אבל כנראה שהשבועה כל כך חלשה נגד האהבה,
השבועה כל כך חלשה כשהיא נמדדת מ-ו-ל-ך.

אבל למרות כל הקושי אני צועדת בראש מורם.

..וגאה שהחלטתי החלטה נכונה..
לא להיות איתך...אפילו לא מתוך אהבה..!