אין אדם מהלך סתם ישר,

עקלתון בזגזג יבחר.

לעתים יעשה פניה,

כל זה על פי תחושה.

יטפס בהר אל צוק,

במדרון התלול אל- על.

בלי הסבר- וללא שליטה...

כמסומם החושב כי מתוק,

גם ורע לא ייסוג כלל.

אל הוואדי יגלוש בשמחה,

בהיותו על סף התהום.

רק זה שלמעלה נמצא,

יחייך לעצמו במרום.

המוטו אותנו יניע:

לכבוש, לכבוש, להכניע.

סובבים חיינו סביב דחף:

כדגיגים אל מקור השחף.

30.9.98