טבע האנוש הוא להבין מה יש לך בידיים רק הרבה אחרי שזה כבר לא נמצא שם. לרצות את מה שאי אפשר. להבין את הטעות רק לאחר שכבר בוצעה ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה. להעריך את הזמן המיוחד אשר בילית עם אדם מסוים רק הרבה אחרי שאותו האדם כבר לא שם.

 

טבע האנוש הוא להיכנס לאופוריה ברגע שדברים מצליחים ולהפסיק להשקיע. לא להבין את טעם את הטוב עד שלא טועמים את טעם הרע, להצליח לסבך גם את הפשוט ביותר. טבע האנוש הוא לפגוע דווקא באנשים להם זה הכי פחות מגיע.

 

 

או שאולי, ניתן לנסח זאת אחרת,

טבע האנוש הוא להילחם על הדברים שחשובים לו. לנסות להשיג גם את הבלתי אפשרי. לדחוף תמיד גבוה יותר, חזק יותר, מהר יותר. לנסות, גם אם לא תמיד מצליחים. ללמוד מהטעויות.

 

טבע האנוש הוא להשקיע את הנשמה במטרה להשיג את מבוקשו, לפתור גם את המסובך ביותר, לדעת מתי טעית ומתי עליך לבקש סליחה, להתענג על טעם הטוב לאחר שטעם הרע חולף.

 

 

אם כך, הכל עניין של פרספקטיבה, למד להוציא את הטוב גם מן הרע ביותר.

זכור שלעיתים זה תלוי בך כיצד הדברים יתגלגלו.

שנה מקסימה =]]

ממני.