הרגע הזה אינו ישוב לעולם
נשבעתי
לא אראה את לבי מתרסק שנית
נשמתי מתבוססת בשבריה
אתה כל הזמן חושב
ולא שם לב
שהמחשבות לוקחות ממך את הזמן
אני מבינה
תמיד מבינה
על אף שלבי מתערבב עם דמעות נסתרות
לא אשוב לראות את עצמי
נופלת לתוך תהומות ללא תחתית
רק עלבון וכעס
ויגון
עליך
על איך הפלת אותי שוב ושוב
ללא רחם
כמו הייתי לך בובה על חוט
רק להתל ולהתל
אני נגמרתי
התפרקתי עד כאב חד
עכשיו זה אני מול עצמי
איתך סיימתי את המלחמה
ויש בה נפגעים
אולי יותר מדי
אז תן לי עכשיו לפשוט את המדים
בטרם נפשי לא תמצא את עצמה
תגובות