היום סיימתי מוקדם את העבודה, מותשת חזרתי הביתה נחתי קצת, והחלטתי לקפוץ לקניון הקרוב לביתי. בדרך הלכה אחרי חתולה כושית שיללה ויללה בלי הפסקה בהתחלה ממש לא התייחסתי עד ש... "סליחה גברת?! אני רעבה! יש לך אולי משהו לתת לי לאכול בבקשה???" כמובן שהייתי בשוק , מופתעת הסתכלתי עליה ובחנתי אותה טוב טוב, היא היתה חתולה כושית מהזן הרגיל אלו שתמיד נוברות בזבל ועושות מזל רע לכל מי שפוגש אותן.. "נו אין לי את כל הזמן שבעולם "אמרה החתולה והמשיכה "אני עומדת למות מרעב, כבר שבוע לא אכלתי ואם לא תעשי משהו בנידון, אני פשוט אמות ואהיה טרף לתאילנדים..."וכאן היא פצחה בסדרת יללות מחרידות.. המומה אך די מתרשמת עניתי לה שאני אנסה להגיע כמה שיותר מהר לקניון ואני אקנה לה קרטון חלב. "זה לא מספיק!!!" החצופה הכושית יללה "מה זאת אומרת, מה עוד את רוצה???" שאלתי בתמיהה "קודם כל החלב צריך להיות דל שומן, כי כפי שאת רואה אני שומרת על הגזרה, מחר עושים לי "בוק" " אמרה ומתחה עצמה ככל האפשר על מנת להראות לי את הגזרה.. (-האמת שהיא נראתה לא רע..הייתי הורגת בשביל גוף כזה..) "דבר שני" המשיכה החצופה "אני רוצה גם גבינה וקוטג' 1/2 אחוז וגם חמאה.." "תגידי לי..?" שאלתי וקצת הרמתי את הקול "את לא מתביישת עם כל הדרישות הללו??, ככה לבא אליי, אני ממש לא חושבת שאני חייבת לך משהו, ותסלחי לי כן?!, את בסך הכל חתולה כושית בכיינית ודי מלוכלכת אם יורשה לי להוסיף" וכאן כבר התחלתי לצעוק עוברים ושבים עברו לידי והסתכלו עליי, הם לא האמינו לרגע שעל החתולה אני צועקת, הבנתי שאני נראית די מגוחך ורצתי מהר אל תוך סמטה כשהחצופה מאחורי.. הגענו לסמטה מתנשפות ומתנשמות ומזילות ריר..(-רגע, רגע.. אני לא הזלתי!!!) "אולי תפרטי את רשימת הדרישות שלך כבר מעכשיו, כדי שאני לא אופתע אם למשל תבקשי ניתוח פלסטי באף" השתוללתי והסתכלתי על אפה (דחוף,דחוף לעשות שפם... חשבתי) "למה????, את חושבת שאני צריכה????" נבהלה החתולה והתחילה למשוך את האף שלה לכל הצדדים כשידה השניה מוציאה מראה מכיס נסתר(ממש כמו של קנגורו..), החתולה התחילה לבחון עצמה בראי בעודי מתפלאת על המחזה המשכתי " תשמעי, אני חושבת שאת בסך הכל חתולה ואת צריכה לעשות מה שחתולות עושות.. את יודעת.., לנבור בזבל.. ליילל ולאכול את הייצורים האלו נו, איך קוראים להם.. עכברים!!!" "עכברים???!!!, איפה????" צווחה החתולה ובלי לחשוב פעמיים קפצה ישר עליי. הבנתי שיש לי פה עסק עם חתולה כושית לא נורמלית , הסתכלתי עליה די ברחמים ונזכרתי שבעצם לא שאלתי אותה לשמה.. "שרה אברג'ל.." ענתה שרה ביובש "נעים מאוד שרה, לי קוראים ענת" אמרתי תוך כדי שאני מורידה את שרה ושאריות מהסוודר שלי.. "תשמעי אני אגש עכשיו לקניון, אקנה לך את המצרכים ואז נפרדות דרכינו..מובן???" "מובן, מובן, אני אחכה לך כאן" יללה והחלה משייפת את ציפרניה.. נכנסתי מהר לקניון, קניתי את כל המצרכים וחזרתי לסמטה שרה עדיין ישבה שם שרה לה איזה שיר שמח של ה"ביטלס"" "יפי הגעת!!" קראה.. "וקנית לי הכל" שמחה לאחר שבדקה את תכולת שקית המצרכים.. "כמה כל זה עלה לך???" שאלה "האאאאם.. למה את צריכה לדעת?? אני שילמתי וזה לא עלה לי כל כך הרבה..." "כמה זה עלה לך??" התעקשה "טוב, אז זה יצא בערך 15 ש"ח" עניתי להפתעתי הרבה , שרה הוציאה ארנק ושלפה 20 ש"ח. "את העודף, את יכולה לשמור לעצמך" ציינה עכשיו הייתי לגמרי מבולבלת "אבל,, איך?? מההה!?מה קורה פה???.. אם יש לך כסף למה את לא קונה לעצמך אוכל?? למה היית צריכה לאמלל אותי?? תגידי לי למה???" השתוללתי (שוב!) "ביננו" ענתה שרה ונטלה את המצרכים "מי כבר יאמין לחתולה שמדברת וקונה מצרכים ועוד משלמת עליהם במזומן!!" אמרה,גילגלה את זנבה והסתלקה . "אני!!!!" צעקתי לעברה והמשכתי בקול חרישי "אני, אני, אני אני "