איך אני אסביר לך

שכשאת מבקרת

קשות עמוק בפנים

העצמי שלי נצמת

לאמתת דיוקו

והקירות המנומסים מתמוססים

לקורות מגשרים

לקורת רוח מענגת

אותי. על אף רוגזך

 

*           *           *          

 

איך אני אסביר לך

שכל דקירה שלך

מפוצצת בלון

שנפחתי מעצמי

ומאפשרת לי חריץ

להציץ בו אל

עצמך. אל החשוב לך באמת

 

והאנחה שאחרי פיזור הרוח

ממלאת אותי

אט אט מחדש

צנום יותר

שקוף יותר

קרוב יותר לעצמותַי

קרוב יותר

לעצמותֵך. על אף עצבך