[ליצירה]
ברור שזה קורה גם במקצועות אחרים
ברור שזה גם קורה עם בעיות בלשון או עם חומר בהיסטוריה. אבל שם זה באמת לא בעיה. באמת השימוש העיקרי של מקצועות החול הוא בבגרות.
מה שהקומיקס צוחק\בוכה עליו זה שבישיבות תיכוניות מרוב כל הבגריות והמבחנים גם למקצועות קודש מתנהגים בסוף כמו משהו שלומדים בשביל המבחן.
גם אצלי בישיבה התיכונית שלי הרבנים לא מפסיקים להגיד "אנחנו לא לומדים גמרא לבגריות, הבגריות מעל לראשינו וכו'" אולי זה היה עובד... אם הם בעצמם היו מאמינים בזה...
[ליצירה]
החרדים לא גזענים
אבל כשאתה עושה כאילו כרזה של קבוצה גזענית בסגנון חרדי אז ככה זה נראה. זה לא קשור אם זה קיים במציאות או לא בפעם האלף! (חוץ מזה שלא חסר קיצונים בכל מחנה. אבל זה לא קשור לעניין כמו שהסברתי כבר)
[ליצירה]
בקשר לשם
גם לי מדורת השבט עושה אסיטואציות ממש גרועות (למרות שלא ראיתי. אלא דווקא בגלל זה) באמת התלבטתי אבל בסוף לחצתי אישור כי היה נראה לי שזה השם שיגרום להכי הרבה להכנס :-) ( מה לא עושים בשביל פירסום?)
[ליצירה]
אז ככה:
זה לא פלסטלינה זה פימו. למרות שאני מעדיף פלסטלינה אבל הבובות שאני שם כאן הכנתי לחנוכיה שלי(יענו ליד כל נר דמות של חג אחר) אז בשביל שזה יחזיק מעמד צריך שזה יהיה פימו(ובאופן כללי, אני מעדיף ציור יותר מפימו וגם מפלסטלינה)
בקשר לכתמים השחורים. מורחים חתיכה קטנה קטנה של פימו שחור על היד ואז אתה רק נוגע בובה עם היד וזה נראה כמו כתם פחם(הבעיה שזה קורה הרבה גם כשלא מתכוונים. בעיקר בפלסטלינה. כי למי יש כח לשתוף כל פעם כשעוברים צבע??)
[ליצירה]
כי...
כי אני אולי יוציא אותו מתישהו או בספר או בעיתון.
הייתי שם כאן פרק או שניים לדוגמא. אם היה אפשר להעלות תמונות בגודל יותר רציני והנורמלי מהבדיחה של ה 100 kb. שזה פשוט כלום.
[ליצירה]
טל! ניתחת מצוין את מצבך!
והבעיה שלכם היא לא חוש ההומור שלכם. אלא שאתם מתייחסים לזה ברצינות, כאילו זה מופנה אליכם!
אין הבדל אם הייתי מצייר לדוגמא פסל החירות בדמות חסיד עם נר הבדלה וספר תורה או שריף במערב הפרוע בדמות חרדי שחובש מגבעת במקום כובע בוקרים ז'קא שחור ומגן דוד במקום כוכב או שהייתי מצייר תורה-מן במקום סופר-מן. אז כאן ציירתי אירגון גזעני נוסח מאה שערים. אבל זה אותו העיקרון. ככה שאין שום סיבה להתעצבן מזה כי זה לא נועד לעצבן.
[ליצירה]
לא אמור להיות בוגר
ולא טיפשי. זה סתם, ציורון. שציירתי לעצבן מרכזניקים כשהייתי במחנה קיץ של ישיבת מרכז הרב.
תליתי על דלת החדר. ואכן תוך דקות התאספו מרכזיניקים זועממים שהחלפו לעופף ולהפריח אספקלריות מאירות
תגובות