אני זוכר
שרציתי להשאיר לך
פתק על השולחן ואז לעזוב
אבל הבגדים שלך היו מפוזרים על המיטה
נשארו שם כמה ספרים, ויומן פתוח
התיישבתי על המיטה
לא התגעגעתי לשום דבר
אבל לקחתי את היומן
לעיתים אנחנו משקרים
ומרגישים חסרי תקווה
את כתבת שאת לא יודעת
אם את מאושרת
או שאת לא מרגישה דבר
חיפשתי את האשמה ואחר כך את הבדיחה
לא רציתי לעזוב
בלי שאבין
אם כתבנו הכל כמו שצריך
אז למה, זה נשמע כל כך רע
בעמוד אחד, הייתי המאהב שלך
בעמוד אחר, הייתי השטן שאת מבקשת לנתץ
הרגשתי בתוכי תחושה
משהו בוודאי כבר מת
אבל הוא עדיין בעט בי חזק
השארתי את היומן פתוח
ועזבתי את החדר
יכולתי לברוח בריצה
לא פחדתי ליפול, לא פחדתי להתנגש בשום דבר
על הקיר היתה תמונה שלנו
מנסיעה בקיץ שעבר
כל מה שיכולתי לחשוב
זה, כמה הזדקנו
וכמה לא הרגשנו דבר
בתוך הגוף שדים מרצדים
שלא הרגשנו מספיק חזקים
הוצאנו את הנשמה מתוכנו
שלא תיפגע
אני ניקיתי את השמשות של הרכב
ואת היית מביטה בי מהרכב,
מבקשת שעוד פעם, אספר לך
את הסיפור שעוזר לך להירדם
נכנסתי לשירותים
כדורים בקופסאות קטנות
גופיה תלויה על החלון
לא ידעתי מה אמור להיות איפה
זכרתי תמונות שונות
אבל אותנו לא זכרתי בשום מקום
רק תקתוקים של שעון, ואת שנינו נשארים שוכבים על המיטה
מבקשים שהיום יאחר
רציתי לעזוב בלי לומר מילה
לא היית מבקשת הסבר
הפחדים הם אלה שיוצרים את עצמם
ושאנחנו מרגישים חזקים מספיק
הם נראים לנו חסרי אונים
שמעתי את הטלפון מצלצל
חיכיתי שהמשיבון יענה
מישהו אמר שהוא מחכה לך
וביקש שתחזרי לו תשובה
הבטתי במשיבון וידעתי
אי אפשר כל הזמן לחפש סיבה
