בעיר הקטנה שבה גדלתי בילדותי

שמורים עמדי כל הזכרונות

בעיניים של ילד קטן הכל נראה

נפלא וגדול כל כך

 

אני זוכר את המדשאות הגדולות

שמול הבית

איך היינו מתרוצצים שם

כל הילדים

ומשחקים שוטרים וגנבים

 

אני זוכר את חורשת האורנים

עם הריח המתקתק החזק

שם היינו נוהגים לאסוף

איצטרובלים

ולשיר את כל שירי הילדות

 

ואת השדה ,אוה, את השדה

המלא פרחים קטנים וצהובים

שעד היום אינני יודע את שמם

שם הייתי קוטף זר פרחים

לילדה שאהבתי

 

והיה את מגרש הכדורסל

שעל מרצפות האבן שבו

היה ציור ענק של פר זועם

שכה הפחיד אותי

 

ואם היית רוצה להתרחק

רק קצת, מהבית

היתה את המכולת של יעקב

 המוכר הותיק.

בחנות הקטנה המוכר

היה עומד מאחורי הדוכן ומגיש לך

את כל מה שרצית לקנות

 

אז הקרטיב

 היה עולה 90 אגורות

והיו מתנות קטנות ב-5 ש"ח

ובחלומות הילדותיים-

הייתי עשיר

והייתי יכול לקנות את כל החנות

 

בעיניים של ילד קטן

הכל נראה

גדול ונפלא כל כך

 

 אך אינני רוצה לחזור לשם לעולם

כי אני יודע שכשאחזור

אמצא שם

-

פינת דשא קטנה ולא מטופחת

וריבוע אדמה קטן שעליו 2 עצי אורן ישנים

ושדה קטנטן מלא בקוצים

יותר מאשר בפרחים צהובים

ומגרש עם ציור חצי מחוק של פר

שכבר הפסיק להטיל את אימתו

 

ובמכולת של יעקוב

אפגוש איש זקן

וקשה יום

המוכר ארטיקים

 שכבר מזמן

לא עולים 90 אגורות