"שחורה אני ונאווה"
היא אמרה לי, ואני צחקתי
אבל היא היתה רצינית
"אל תראיני שאני שחרחורת,
ששזפתני השמש"
ואני נשקתי לה ואמרתי
"הנך יפה רעייתי, הנך יפה"
והיא בכתה
ואז בנינו בית...
קורות בתינו ארזים,
רהיטינו ברותים
בגינה-חבצלת השרון, שושנת העמקים.
ובשדה- שושנה בין חוחים
ותפוח בין עצי היער.
ושנינו לבד... ושנינו לבד.
הסתיו עבר,
הגשם חלף הלך לו
עת הזמיר הגיע
וקול התור נשמע בארצינו
וקמה רעייתי יפתי, והלכה לה
כי עלתה לשמיים-
כמו תמרות עשן מקוטרות מור ולבונה
ובזיכרון היא נשקפת אלי כמו שחר
יפה כלבנה,
ברה כחמה,
איומה כנגדלות
ואני ,על הרצפה, לוחש
הנך יפה רעייתי
הנך יפה...
תגובות