נשימת אבי כמו דוב היתה יוצאת ממאורתה אל החוץ פורשת את ישותה השקופה כהבל הפה ביום קר כזו היתה גם נשימתו האחרונה רק שקטה יותר כאילו רצתה להפרד בצנעה, מתוך התחשבות דמעותי הכבדות נטפו על עיניו הפקוחות מלטשות את הרשתית הקפואה