מחלוני

מתבוננת ברחוב השוקק חיים,

ונזכרת באחד מהטיולים באותו הרחוב.

בו ראיתי אותם פוסעים יד ביד מתבוננים בחלונות הראווה

בהביטי בם מהצד יכולתי לראות איך האהבה בגילם,

עודנה בוערת כלהבת אש בחדרי ליבם.

אך ידו הקמוטה מלטפת בחמדה בשערה הלבן האסוף לצמה

וברק בעיניה .

עתה

בהתבונני בחלון לאותו הרחוב ,

חלפה בראשי אותה תמונה יפה אשר הרשימה אותי.

ונתנה לי להבין למרות הזיקנה עוטפת אדם

רק לאהבה אותה אנו מרגישים בלב אין בעצם גיל,

לא שערה לבנה ולא קמט פנים .

הערה

 שיר  זה נכתב  בין  השנים 2002-2003

  הוא שונה  אין  ספור פעמים 

וזו  העריכה  הסופית  של  השיר 

קריאה מהנה