בס"ד

אצבעות ידיי מתכרכמות, מעלות הן בהרות לבנות

עיניי כהות מעצמן, ללא גיל ללא סיבה ללא זמן

זקני עמי ארצות מטפשים, ואני עודני בן אחת ועשרים

שערי צחור ככנפי יונה, ואני מקרקר כעורב או קוקיה

בין כאב למזור, ישנו רגע של צחוק, שמפיג קמעה מן הדאגות

יד גדולה, עיניים דומעות, וסכין הנותנת תשובות לשאלות

 כמשא על כתפי, כעול על צווארי, נושא אני את משקלי הסגולי

 

משנכנס אדר מרבין בשתייה...

גמיעת כוס יין, חושפת דבר או שניים

   תוגה ושמחה, אדום עם לבן, ג´וני ווקר וויסקי יחדו

ארור מרדכי ברוך המן..

 

,מצאתי עצמי ב"גהה" לבד.  בכתונת הלבישוני כיוסף נשטמתי

  טרוף נטרפתי"-זעקתי, זריקת הרדמה חטפתי"

פורים שמח, יהודים יקרים

מי אני ומה שמי?

 

(לאלוקים הפתרונים, אני נשארתי באין אונים)