מאת: עינת טמסות
14 פברואר 2005
עומדים זה מול זו ,
בדממה .
רק העיניים מתבוננות
אחד בשני ,
נוצצות הן כפז.
למראה היופי
המילים תמיד אובדות,
ורק השתיקה .
מדברת מבעד לעצמה
כרומזת,
את אשר חש הלב.
ההולם בתוך השתיקה
בחוזקה .
מאת: עינת טמסות
14 פברואר 2005
עומדים זה מול זו ,
בדממה .
רק העיניים מתבוננות
אחד בשני ,
נוצצות הן כפז.
למראה היופי
המילים תמיד אובדות,
ורק השתיקה .
מדברת מבעד לעצמה
כרומזת,
את אשר חש הלב.
ההולם בתוך השתיקה
בחוזקה .