וידוי..

אני מתוודה כשאת איתי אני לא מרגישה

שום כאב או עצב

שום דאגה או אי חשק

שום פרפור שאחריו יבוא קו

שום שביל ללא מוצא

ושום חוסר תקווה

 

כשאת איתי אני מרגישה

שהשוקולד אף פעם לא היה מתוק יותר

שהשמיים הם לא הגבול ושהירח מעולם לא נראה כול כך לבן,

שאני במין מרכבה חסרת מעצורים

שהגשם יורד ואז תבוא הקשת

שתינוק נולד ותכף ילמד ללכת

 

כשאת לא איתי אני מרגישה

שאני נדקרת אבל לא מדממת

שאני חיה אבל מתה

שאני הולכת ולא יודעת לאן

שאני נושמת וגם נחנקת

שאני בלעדייך והמוות מעולם לא נראה קרוב כול כך

ושפרחים יהיו מתחתי עכשיו