בבוקרו של יום

יפיתי עד תום

הלב מרנן בסוגרו...

מפגש חוזר

עיניים ילטפו ברוך

שפתיים ישקו בתפילה

לחישות קטנות ותקוות עלומים

כיונה ברה לאימה

בזכות של שלווה.

נשמתי בוכה בגעגוע-

פתע היא פורצת בשמחה

עוד רגע ואזכה

לחזות בזיו עולם

בביתו של הידיד

המוקף חומת נסתר

 

(עם כל הלב, בתקווה לבניינה של ירושלים מחדש)