ניצנוצי האורות ריצדו להם במין קצב בוסרי, הם לא עשו עלי רושם נוסף. זוגות זוגות של אישונים הופיעו מבעד לעלטה וציחקקו ספק עם עצמם ספק איתי. ההיה זה חלום או שמא פנסי העיר הרחוקה אכן לבשו צורה והתקדמו לעברי כלגיון פרשים? "שי!!!!! קום, בדוק את הרכב!". שלוש וחצי בבוקר, ואני שוב בודק תעודות לשני ישראלים, שמשום מה החליטו לקצר את הדרך דווקא מכאן. אולי זה רכבם, שכל כך מסמל בעיני את אלפיים שנות גלותנו, ואולי עיניהם היוקדות המספרות, את שהיה, ואת שעתיד להיות, בין כך ובין כך הזיפים הפרושים על פניהם הזכירו לי רק במקצת את מקדשנו החרב. "שי, אחי מה קורה?" בבקשה אלוקי שלי ואלוקי סבותי וסבתותי עשה, שהם טועים, עשה שלא אכיר את צמד החמד הזה. תן לי לחזור לכסאי הנטוש ולהרהר אחר דרכיך. אתפלל ערבית פעם שניה, רק עשה שאלו לא ישארו להפיג את שממון רוחי. "וואלה, גבר, ממתי אתה כאן? שמע את הקטע...."
ארבע וחצי בבוקר. אנא, סלח לי, כסאי! לא אעזוב אותך עוד לעולם! אכן, בושתי במעשי ובא אני לפניך ככלי ריק וחסר כל, אך דע לך שלא עוונותי הביאוני הלום, ולא היה זה רצוני שלי. כעבד נרצע ושפל רוח התחננתי לכסאי בעל שלושת הרגלים, שיסכים לקבל את תשורתי כבראשונה. לאחר מספר דקות של עבודת אלילים נמרצת, הוא אכן הסכים לקבלני לחיקו.
"וישמן ישורון ויבעט". חבטה אדירה הכתה אותי בצלעותי הגביות. למה? למה רק לי יש את המזל הזה עם כסאות שבורים? למה איציק מצליח לשבת לו על כסא בעל רגל אחת, ואני, למרות משקלי הקל, איני מצליח לעולם לחקותו ואף בכסאות טובים יותר? פעם שמעתי שהיה לו מפקד בטירונות, שממש אימן אותם לקראת משימה קשה זו, אבל זו רק אגדת לוחמים וותיקה. כך הייתי פוסח על שני הסעיפים, ומתחנן לבורא עולם שיעניק ל"פסל הקטן" שלי את התבונה והרצון לחדש ימי כקדם ולהיות הדום רגלי שוב.
קול מנוע צורמני קטע באחת את שרשראות מחשבותי. קול חרישי זה בישר רעות. אוטו בא!! שוב, מספר דקות של ציפיה קדחתנית. הקול נהפך לאור, והאור קרם עור וגידים ( סתם שכבת טפלון וגלגלים, ליתר דיוק), וכך בשעטה אדירה היה הוא מתקדם לעברי, כשחרבו שלופה וכל כולו צועק ומטרטר "מלחמה". בבקשה, אנא ה´, שיקח ימינה, רק עשה, שהוא יקח ימינה. פתאום כל דאגותי ומחשבותי התרוקנו וכל כולי הייתי שרוי בתפילה מרטיטה, אנא עשה שהוא יקח ימינה! לא לימודים, לא עבודה, לא מוסר, כלום. רק שיקח ימינה, בבקשה, ימינה. ימינה! ואף בספרי קודשך כתוב לאמור "לעולם יהיו כל פניותך לימין", וכן כהן גדול ביום הכיפורים היה מקטר ומזבח לשמך בזרוע ימין קודשו, ואף אתה עתיד לגאול את ישראל בגבורת ימין עוזך. ימינה, בבקשה. אחזור לישיבה ואהיה רב גדול,מבטיח, רק עשה שיקח ימינה.
"שי, קום, בדוק את האוטו!!".
