בסד

יום שלישי, יום שלישי, זה אומר לי משהו, אה כן, היום של הווטרינר, תמיד יש לי סימפטיה לווטרינרים, באיזה שהוא מקום אני מבין למה הם בחרו את המקצוע הזה, הם פשוט התייאשו מלעבוד עם בני אדם, מבחינתם בני אדם זה משהו שכבר אין ממש מה לנסות לתקשר איתו, הם פשוט יצורים שמביאים את הבע"ח אליהם ובסוף משלמים בכמה משכנתאות טובות.

גם אני תמיד חולם להגיע לכאלו יחסי גומלין עם הסביבה, גם הסביבה חולמת את זה.

לקחתי את כושי, הלברדור הלבן שלי בן השלושה חודשים ושמתי בילקוט קטן שהיה תלוי עליי מהצד של הבטן, עליתי על האופניים ודיוושתי עצמנו למרפאה של הד"ר

במהלך הנסיעה כושי לא הפסיק להוציא את הראש מהתיק ולהנות מהרוח, דבר שסחט קריאות התפעלות בסגנון "איזה חמווווד!!!" (הכלב) מכל מי שהצליח לא להפוך במהלך החיים למוגלוג

הגענו, כושי קפץ מהתיק ואני מהאופניים, כושי נחת על ארבע גפיים, גם אני. קטע של שילוב ניגודים אני חושב.

בחדר ההמתנה ישבו איתי החתול המאעפן, הכלב הרוצח, וכושי המכרסם נעליים שלי, לכל אחד מהנכחים היה מוצמד כספומט אנושי ביחס הפוך לגודל החיה (עם החתול הגיע מתאבק ולרוצח היתה קשורה צפונית בגובה פני הים)

מתוך השעמום עשיתי את התחביב הקבוע שלי - להסתכל לאמסטף בעיניים ולחשוף שיניים, הם פשוט מתחרפנים מזה ומנסים לתקוף אותך, הצפונית יצאה אחר כלבה החוצה לפני שהיתה צריכה לממן מרפאה חדשה, נשאר לי רק המתאבק כדי להגיע לראש התור, המתאבק עשה את התחביב הקבוע שלו - הסתכל לי בעיניים וחשף שיניים, יצאתי החוצה לפני שאני אצטרך לממן עצמות חדשות.

בסוף הגיע תורי, שיחררתי את כושי מהמלתעות של הרוצח הצפוני, והצפונית שיחררה אותי מהיד של המתאבק ונכנסתי.

הד"ר דווקא היה חדש, גם במרפאה וגם בארץ (בעל מבטא כבד - משהו כמו עשרים  שנה בארץ). הוא שאל לשם הכלב, עניתי לו, הוא הסתכל על כושי, כלבי הלבן. חשב, חשב ולבסוף אמר ספק לעצמו ספק אפילו זה לא "מוזר, חשבתי שככה קוראים לצבע ההפוך של זה"

קינחנו את הביקור בזריקה, גלולה, קולר נגד פרעושים, ונעליים חדשות לד"ר (מסתר ששכחתי להאכיל את הכלב לפני היציאה).

בחזור ניסיתי להגשים חלום ילדות ורתמתי את ידידי הטוב ביותר לאופניים בתקווה שיבין את התפקיד אותו ייעד לו הבורא, הוא הבין, תוך דקה הוא חזר לילקוט.

זהו לעכשיו, אולי יבוא יום ואני אספר לכם איך הוא מגן עלי מפני גנבים (עושה פרצוף של מת) ואיך הוא הגיב כשהעברתי אותו למשפחה אחרת (קפץ עליהם בשמחה בלי להתחשב אפילו בנים אחד מרגשותי המכורסמים)