תנו לי מוזיקה עצובה אך גם חגיגית יחדיו. זהו, כזאת בדיוק. ובכן , פעם אחת, מלפני שנים רבות, בממלכה רחוקה חיה לה מכשפה מרושעת בשם מוראנה. האמת היא שבנושא הרשעות ייתכן והייתה כאן טעות בהערכה או אי דיוק, שכן באותם הימים טרם המציאו את הרשעומטר, אך באותם הימים גם לא נהגו לקחת סיכון אלא פשוט שרפו את כל מי שחשוד בכישוף,אך נמשיך בסיפור. הנזירים של מסדר בלבלוניוס הקדוש תפסו אותה ושרפו אותה במעמד עם. כוונתם הייתה כמובן להגן על האנושות מפני כוחות כישוף האפלים, אך הייתה פה טעות-מוראנה לא התכוונת להזיק לאף אחד על ידי כישופיה (לפני שנשלחה למוקד כמובן). על טעויות משלמים. בעודה מוצאת להורג הטילה מוראנה קללה נוראית על היער שבאיזור. מאז נקרא השטח המיוער הנפרס על אלף קולימטרים מרובעים בחבל x ( מחוז y)-היער השחור. מאז חלפו הרבה שנים, הרבה דורות באו והלכו והקללה הנוראית עדיין רובצת על היער. רק במאה שנים אחרונות נעלמו שם עקבותיהם של כמה עשרות אנשים בזמנים שונים: קבוצת כורתי היער שנמצאו מגורזנים במו גרזניהם, גמדים שברחו ממכרה זהב בסביבה, ילדה שהלכה לאסוף פטריות, אחד מהאיכרים המקומיים בסריקות חיפוש שנערכו ביער אחר היעלמותה של הילדה. חלק מהגופות נמצאו , חלק לא התגלו אף פעם, חלק התגלו חלקית (רק ראשים למשל). הכל בגלל נזירים טיפשים וצדקניים. תמיד הם הורסים את הכל. **** פעם אחת היה גשם. הבזיקו ברקים הרעים רעם. כל הנחלים נהפכו לזרמים אדירים והנהר המקיף את היער עלה על גדותיו. קורנליוס השדוןהסתתר מהגשם במערת קבורה. לפתע באור ברקים הוא הבחין בדמות עוטה ברדס ניצבת פתח המערה. הדמות הייתה חצי שקופה והפיצה אור כחול. הדמות הסירה את הברדס, תחתיו היו פנים של זקן חמור סבר עטורות זקן. "קום בני!" אמר הזקן "הגיע זמן להסיר את הקללה מעל היער השחור! זה עתה נודע לי שבשביל שהיא תוסר יש להרוג את אחרון צאצאיה של המוראנה. כך שמעתי מאחורי הפרגוד שמישהו יפסיק את הקללה בקרוב, ומי יפסיק אותה אם לא אנחנו- הניזירים שאמורים להגן על האנושות מפני כוחות האופל? אנחנו שגינו אנחנו גם נכפר על הטעות!" רעם. השדון אמר: "אבל בלבלוניס הקדוש! עוד פעם אתה מתגלה אלי- הנזיר המתבודד אינוקם גר שתי מערות שמאלה!" "ש-ש-שיט!" אמר בלבלוניס וירק בעצבנות ארצה. ברק איום היכה בתגובה מן השמיים והכל נעלם. **** קורנליוס השדון חשב על העניין והחליט שבעצם הוא מוכן לנסות להסיר את הקללה. מכישופים נוראיים יש לו פחות סיכוי להפגע שכן הוא בעצמו ייצור אפל. ככלות הכל העלמות של ילדה קטנה היא חציה של כל הקוים האדומים גם בשביל כוחות האופל. הוא ניסה למצא את הקילשון שלו אך התייאש אחרי שלוש דקות, ויצא אל הגשם בלי שום חימוש. בודד רטוב וזעום הוא הלך לבדו בסערה. בהגיעו אל הנהר הוא ראה שהגשר עץ נשתף עם המיים הגועשים. הוא שיחרר קללה. זה לא עזר. אז הוא צלל אל המיים הגועשים והחל לשחות לכיון שם נראו צמרות שחורות על רקע השמיים המוארים בברקים. **** ולמוראנה היה בן קטן ושמו איכבוד. הוא התחבא אחוי התנור כשהנזירים פרצו ולקחו את אמו. אחר כן אספוהו משפחה יהודית וגידלוהו וחינכוהו למצוות. ויגדל איכבוד ויולד את ברנארד וברנארד ילד את סימאון וסימאון ילד את ליאור.וליאור אילנסקי לא ילד עדיין אף אחד חוץ מחגית אילנסקי אבל זה כבר מספיק בהחלט. איפלו עדיף אולי לו היה מוליד אותה בחזרה. כי הבחורה הזאת מהמופרעות אשר בארץ, באוכה פתח תקווה. הנה תראו מה עושה גברת אילנסקי על הבוקר: זה האוטו הכחול שלה חומק מנתיב לנתיב מגיח מפה ומשם מבין המכוניות הצופרות בזעם. רואים שהתורשה של המכשפה באה כאן לידי ביטוי. באותו בוקר נסע בסובארו שלו גם עלם צעיר ,יפה עיניים ושמו יוסי. נסע לבסיס בו הוא שירת את שירותו בימים טרופים אלה. הוא לא הספיק לבלום לפני דייטסו כחולה שנכנסה לפניו בפתעומיות כדי לתפוס מקום בתור לרמזור. יוסי לחץ כמובן על הבלם, אך לא היה לו כל סיכוי למנוע נגיחה. חגית הרגישה חבטה עצומה בגבה, עפה אל הזכוכית כי כמובן לא הייתה חגורה, אך מייד חטפה מכה של כרית אויר לפנים. לכמה רגעים היא התנתקה לגמרי, מתה פשוט. כמובן אחרי זה היא חזרה לעצמה יצאה מהאוטו לעבר יוסי המבוהל שעמד כבר בחוץ ואמרה לו שהוא @о12##4$, וגם &%лр%в$)@ וגם &^л%*вр^$# ושיסתכל לאן ה^&ап*6оо5#! navu! כך היא ניצבה שם: שיערה הג'ינג'י פרוע, עיניה השחורות יוקדות בזעם, ממול כל הנהגים, מדהימה ביופיה, ממש כמו מוראנה לפני עמוד השריפה... **** כמה רגעים זה פרק זמן מספיק, כך התברר. בהגיעו ליער הרגיש קורנליוס השדון בשינוי פתאומי. קול הסערה החל לדעוך, ובמקומו נשמע קול פיצפוץ מוזר -בוקע מתוך האדמה. "טוב -עכשיו יקרה לי איזה משהו נורא-זה הרי ברור" חשב לעצמו קורנליוס. הוא הלך בין העצים וזנבו המחודד הצליף ברגליו מרוב דריכות. בינתיים נתמלא היער בזוהר מוזר. לא יאמן , אבל התחיל להיות נדמה לקורנליוס שהוא שומע קול ציפורים. בהלחט, ציוץ ציפור לא נשמע כאן במשך מאות שנים. ויחד עם הציוץ נשמעה מאיפשהו שירה של קולות אנוש,הם שרו מנגינה עצובה אך חגיגית. כן, כזאתי. עלים ירוקים הופיעו על ענפים מרושעים מעוקלים. קורנליוס יצא אל קרחת היער מוארת בשמש. פרחים נפלאים החלו להפתח שם. בין העשבים הירוקים עמדה ילדה וסל פטריות בידה. ופרפר גדול התיישב על ידית הסל והילדה צחקה. טוב, נדמה שאף אחד פה לא צריך את עזרתי בהסרת הקללה אמר לעצמו השדון. היא איכשהו הוסרה מאליה. "שלום ילדה!" הוא צעק "בואי אני אראה לך איפה נמצא הכפר שלך!" ילדה סתובבה והסתכלה בו מופתעת."למה יש לך שיער כזה פרוע?" שאלה . "נו מה זה השאלות הללו של כיפה אדומה : למה יש לך אוזניים גדולות, למה יש לך אנטנות ארוכות!?" רטן השדון. הם התחילו ללכת על השביל היוצא מן היער.