(זה סיפור אמיתי שקרה לרב אחד.נתתי דרור לדמיוני לפתח את הסיפור הזה-וזה מה שיצא..) הוא קם. מרגיש את הרטיבות שעל פניו וידיו, הזיעה. הוי,מה שעבר עליו בלילה הזה..זה לא היה חלום,לא סיוט, אלא מציאות. מחליק את ידו על זקנו תוך כדי שהוא מרגיש את הדופק שלו הולם בליבו בקצב מטורף. מה היה בלילה..מה היה בלילה.. גופו אולי שכב במיטתו,בחדרו,ליד אישתו.אך נשמתו הייתה רחוק משם,הרבה יותר רחוק,ניצבת בעולם אחר-שם למעלה-ניצבת מול המון של מלאכים ומול ריבונו של עולם. לא,זה לא היה התור שלו,אומנם הוא לא צעיר אך שעתו לא הגיעה. הוא עלה לשם ועמד בעמדת הסנגור.עומד שם ומסנגר על אדם שהוא בכלל לא מכיר. "האיש הזה בא מבי"ח "הדסה",הוא מונשם ומחוסר הכרה.הוא עשה תאונה.הרג תינוקת במכונית שמולו" זה מה שאמר המלאך שפתח את שערי בית-דין של מעלה. הוא התעקש לסנגר עליו,ובשמיים ידעו מעלתו וצדקותו ונתנו לו להשמיע את דבריו. הוא עמד שם במשך שעות ודיבר לטובת האיש.האיש שהוא אפילו לא מכיר.'סתם',בגלל שהוא מישהו מישראל. זה היה מתיש. הוא כל-כך שמח לדעת שהוא הכריע את הכף לטובת האיש הזה."המציל נפש אחת מישראל.." מישהו דפק בדלת. "אבא!מישהו רוצה אותך פה" צעקה מלמטה הבת שלו. "שיחכה לי במשרד" הוא ענה. הוא התארגן במהירות וירד למטה. במשרד חיכה לו אדם.אדם שהוא לא מכיר. הוא נעמד ואמר בהתרגשות:"תודה.הצלת את חיי" לא היה צריך להוסיף דבר.. כל מה שהיה צריך להאמר כבר נאמר.