שטף הדברים נעצר נהר הכאב, חדל מזרום. כך סתם פתאום. סכר סוגר על נהר זכרונות. דייג דג זכרונות כואבים. הדלי מתמלא כמעט ונשפך. הילדים משחקים, בלי דאגות רק שמחת חיים. איך פתאום הכל משתנה. פקעת הרגשות מסתבכת- קשה להתרה. אין סיבה להנץ החמה. העתיד שנראה בהיר וברור זוהר במרחק מתכסה, אט אט, באבק המציאות.