גלים מתנפצים בריסים,
ברק מבריק את עיניי.
האישון שלי מראה את השקיעה,
בצל הסערה הכבדה.
ושוב, אני מכופף ראשי,
ובוכה.
Mad - Moon
-
סליימאן קדוש היה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *** אני חייב להודות שגם אני נשארתי פעור פה... [ליצירה]
- [ליצירה] יחי היצירה האקראית:) מבטים הפוכים, מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אני מוריד בפנייך את הכובע.. ההרגשה הזו אצלי לפעמים כ"כ חזקה, תיארת את מה שאני לא הצלחתי אף פעם לתאר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוייש.. :\ (מצטער על המילה) אני מקווה שזה לא מה שאני הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מה להוסיף. הרוב כבר כתבו לפניי, אבל הכתיבה שלך מהממת!:) רעיון מעולה! מאוד לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] עימך הכאב כ"כ קשה, מצב בלתי אפשרי. אך תמיד צריך לדעת, ולהפנים, כשגם שאנחנו לא רואים את העינים שלהם, הם בני אדם. הם אנשים חושבים, הם אנשים שמאמינים בעלי מטרות ומשפחה. בגלל זה, כ"כ בלתי אפשרי.. [ליצירה]
- [ליצירה] *** העברת את התחושה, לפחות אצלי, אני מרגיש את הציפורניים אוחזות לי בלב. נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] *** אין לי מה להוסיף על מה שנכתב, אבל התיאורים, והחזרה של "מה יקרה", היא פשוט במקומות שעוברות לילדים בראש. קראתי והתרגשתי. [ליצירה]
תגובות