בייבי ואני נסענו לגליל. סתם ככה. כי הכל הפך להיות סתם. החלטנו לעבור קודם בעמק ולנסות לראות את העיגול של נהלל, אולי הפעם נצליח. בייבי שונאת נסיעות, ממש שונאת, הטלטלות עושות ממנה קבץ' אחד גדול ומיואש שלוקח לה כמה דקות להתאפס על עצמה.- ולמרות שמאיר שלו אמר את זה לפני...- אבל כשעלינו את העלייה מואדי מילק ולפנינו נגלה העמק הכל היה יותר טוב. נרגענו. הכל היה ירוק כל כך. בעצם, כל כך היא מילה לא טובה לתאר את שדות העמק הירוקים, כי מה זה 'לא ירוק כל כך'?. הקיצקץ - ותודה לד.- העמק היה מקסים, חבל שהיינו חייבות להגיע לצפת לפני השקיעה אחרת היינו נשארות לישון שם אצל דודה שלי. הגענו לצפת בטרמפ עם מישהו שבייבי חשבה שהוא בול ג'ון לנון ולחשה לי באוזן את 'אימג'ן' וזמזמנו שתינו כל הנסיעה שירים של הביטלס והנהג הצטרף אלינו. היה ממש בסדר הנהג הזה. בלילה הסתובבנו קצת בעיר העתיקה, פגשנו תמהונים עם שרוואלים לבנים שנוטים קצת לצהוב אז צחקנו שהם דומים קצת לבייבי. דווקא אותה זה לא ממש הצחיק, אבל שמתי לב לזה רק אחר כך בבוקר כשהיא הייתה איתי קצת ברוגז. ניגשתי אליה וליטפתי אותה לטיפות שאתה לא בטוח אם אתה נוגע או לא נוגע, אבל כנראה שזה עזר כי כל הדרך לגולן בילינו כאילו כלום לא קרה. זה בטח לא מעניין אף אחד איזה מסלול עשינו, אבל כשהגענו להר שממול להר הקרמבואים לא יכלנו יותר. זה היה יותר מדי יפה מכדי להביע את זה בצורה רגילה, אז כתבנו שיר שהולך בערך ככה: א.ממרומך רד אלינו גולן וגלה לנו את מקומך שם. פזמון: לא אדע לעולם לא אדע, איפה אני נמצאת כשאני לא כאן. ב.ממעמקים עלה אלינו עמק והעמק אותך בקירבנו. זה הלך בערך ככה, אני לא בדיוק זוכרת, אבל הייתה לזה מנגינה קליטה כנראה כי שני חיילים ניגשו אלינו ועשו לנו קולות רקע. הסתבר אחר כך שהם בכלל לא יודעים עברית, הם חיילים עולים חדשים. ואחרי כל זה, לא יכלנו לשבת יותר, כל כך הרבה מרץ פעם בנו והתיקים כבר לר היו כבדים, כי נפטרנו מאוכל שהתקלקל בדרך, אז נסענו עם ההסעה של החיילים עד לנחל דבורה שם ירדנו. הייתה לה קצת בחילה, אבל זה הסתדר כשירדנו לאפיק. אני לא מבינה למה היא אוהבת מקומות נמוכים, נראה לי שכך קל לה יותר לקבל את עצמה, שם יש פחות פאשלות. כשעלינו במסלול המקוצר התעייפנו כהוגן ונשרטתי בידיים ובייבי נשרטה קצת בצוואר, לא משו רציני, סתם מקומי כזה. כבר רצינו הבייתה, זה הספיק למלא לנו את המצברים ללפחות עוד חודשיים של סתם. אין תחנת אוטובוס ליד המסלול, אז החלטנו למצוא טרמפ לקצרין ומשם אוטובוס למרכז הארץ. אם מישהו מוצא גיטרה אקוסטית שעשויה מעץ בהיר עם קצת שריטות בצוואר ליד הג'ילבון, צור איתי קשר. אני מתגעגעת לבייבי שלי....