נפש מיוסרת
רוצה לפרוץ מחסום.
הידיים הכלואות
רוצות לשבור את מעטה החומר,
ללוש, ליצור.
כמו דגדוג שלא מרפה.
אסופית
-
יצאתי לשאוף קצת מוזה, תכף אשוב...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כששניים אוחזין במציאה, חובת הראיה מוטלת (באהבה) על החבר/ה.. ואז ניתן להשיג את ה"ויחלוקו" המיוחל. לענ"ד בכוחה של ה"מוחזקות" הכפולה להעלות את הסימנים הנעלמים מתהום הנשיה, ואף לתרום כמה חדשים. שמחתי על התירוץ לעיון.. נגע ללבי. [ליצירה]
- [ליצירה] . שיר ישן שהועלה מן האוב ומנבכי הגולם... [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד. אהבתי בכל יצירותייך את הלשון הציורית והעשירה וגם את הארמזים המקראיים. ברוכה הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא על הלחם לבדו יחיה האדם, צריך גם שירים כאלו להחייאת הנפש. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף היה לגלות שזו את שכתבת... ואני חושבת שדווקא "כשאת בוכה את כן יפה".. נראה לי שהפסיכולוגיה והעולם התקדמו מספיק כדי לשנות את השיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] מושחז כדבעי. אהבתי את השימוש בשדה הסמנטי הרחב של פעולת הסכין.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רוצה לקפוץ!!!! את השאר לא ממש הבנתי :-P [ליצירה]
- [ליצירה] "נאלצת" להסביר את תגובתי.. התייחסתי לשיר בזיקה למשנה על "שניים אוחזין בטלית". "חובת הראיה", "ויחלוקו" מן המשנה והמפרשים- הותאמו בדבריי אל סיטואציית "מציאת האני האובד". ובקיצור, רק רציתי לומר (בערך) שבשניים זה יותר קל :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הדימויים שלך מפתיעים כל פעם מחדש.. [ליצירה]
- [ליצירה] הגדרה מאורגנת לחלוטין =) [ליצירה]
