[ליצירה]
נחמד וקצת מוזר
נורא יפה, אבל בקטע של הארס בלב וכל מה כתוב בפיסקה הרביעית, שורה שלישית נראה לי די מוזר.
לא תמיד כשיש פגיעה, הפצוע מתחיל להתמלא בשנאה.
בייחוד לא כמו שתיארת- "מתמלא אט אט בארס.... התאווה להרס" זה די מוגזם לא? (או שבטיפשותי לא הבנתי ת'פואנטה של השיר)
חוצמזה השיר היה נורא יפה.
[ליצירה]
וואוו, יפה
מאד הזדהיתי עם הבתים הראשונים של השיר.
כמה עצוב שבעת ההזדככות הנפלאה המתוארת, מתרחשת פגיעה כה קשה.
והזמן כן מרפא, אפילו צלקות.
לפחות מנסיוני.
אני מקווה שהפתיחות תשוב מהר מכפי שהוא חושב. כי רק היא תוכל להאיץ את ההחלמה.
גם זאת - לפחות מנסיוני.
[ליצירה]
לא ממש הבנתי...
התכוונתי שכשאדם נפגע רגשית(החץ והכל זה מטאפורה,זה לא מובן?) הוא מרגיש רע מבחינת עצמו(ארס) ורצון עז לפגוע באדם שפגע בו.
יותר מסתדר לך עכשיו?