[ליצירה]
אני כל כך אוהבת את החריזה הזו כשהשורה הרביעית יוצאת דופן בהתאמה. זה נראה כאילו חרוז "תקוע", אך למעשה הוא ממחיש את גודל הרעיון ומעצים את התיאורים שחזקים בפני עצמם בלאו הכי.
ה"אודה" הזו, כפי שכינית אותה הייתה יכולה לקבל עוד נופך אילו היית מכניס דמות מרכזית לתוכה, כדי שהקורא יוכל להתחבר לא רק לתיאור המלחמה הזוועתי אלא גם לאנשים הקטנים שעושים את המלחמה.
עוד נזכה לימים בהם לא יכתבו יותר שירים כאלה.
[ליצירה]
הערות היסטוריות
החיבור הזה בין המאגנה מאטר לסמלים פאליים, מין חופשי, וכדו' די משעשע, וזאת משום כהני מאגנה מאטר וכמה מחסידיה נהגו לסרס עצמם כחלק מהחוויה הדתית.
מה שבאסה, כי מאד ייתכן שמרד בר כוכבא (שהיה הרסני בהרבה מהמרד הגדול בהשלכותיו ליישוב), החל בעקבות האיסור הרומי על המילה, שאירע פשוט בגלל שטריאנוס - חסיד נלהב של אידיאל היופי ההלני, לאחר שאסר על הסירוס של מאגנה מאטר, פשוט החליט להרחיב את הצו ליתר המנהגים המזרחיים המשונים מהסוג הזה.
את היהודים בתקופה הזו דווקא גינה מאד מאד נוסע רומי בן האסכולה הסטואית, שקבל על העובדה שהיהודים מענגים את נשותיהם בדרכים שנראו לו מגונות ובכלל ליברליות מדי.
[ליצירה]