לא רוצה שיקבלו אותי בתור משו מובן מאליו.
רוצה שיתגעגעו.
שירצו.
אבל זה לא הולך לי.
ניסיתי להעלם.
ניסיתי לאיים.
אבל כלום.
כאילו שברור שאני אהיה פה תמיד תמיד.
למרות הכל.
ואני לא.
אני מבטיחה לכם שלא.
אתם עוד תראו.
מבטיחה.
ושלא תגידו שלא אמרתי
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה. כיף לדעת שמישו קורא. [ליצירה]
- [ליצירה] סוסה - בעיקר האוהבת עד בלי די, אה? [ליצירה]
- [ליצירה] * נקודות מבט. יפה. שונה מסיפורי צבא רגילים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] האירו את עיני שאפשר גם לכוון את זה לכל אבא. כגון אבינו שבשמיים. קצת רוחניות לא תזיק. :) ו..תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על העידוד! עכשיו אני אוכל להמשיך ללכת יחפה אבל אני אהיה גאה! :) אחלה, באמת יצא טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יאי! סוערה שלנו חזרה! זה מצוין. קריא להפליא. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ;-) לדעתי אם מישו לא היה בזמן הגירוש בגוש - סימן שהוא לא היה צריך להיות שם ושהמקום שלו היה איפה שהוא היה. ובכל זאת - תחושת ההחמצה בהחלט לגיטימית ונראה לי משותפת לעוד הרבה אנשים. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מה להוסיף עוד על כל התשבחות של כולם. זה נגע, עמוק.. תבורכי על הכישרון. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה. בדיוק מה שעובר לי בראש פה ושם. כתוב טוב. קולח. [ליצירה]
- [ליצירה] הו.. נהדר. באמת רואים שיפור ושוני מסוים מהשאר. אולי אני לא אובייקטיבית, אבל אני אוהבת מאוד. [ליצירה]
תגובות