תכונת ערב חג, - אני מחכה. הסלולרי ביד, מדי פעם רוטט, 'התקבלה הודעת טקסט חדשה', פעם אנשים היו מתקשרים. מחכה לך, את -ברור שתתקשרי 'רק לאחל חג שמח' ותשאלי 'מה ככה?' ואני אגיד שהכל בסדר. אפילו יותר מבסדר. נראה לי שהעסק עם ירון מתחיל לזוז וזוכרת את אמיר? אז גם הוא מתעניין והשבת אני אצלו ואפרת ובחג השני אצל אחותי. את תשאלי, ספק בחיוך ספק ברצינות, מה קרה למלודרמתיות המפורסמת שלי ושנורא מעליב איך נהייתי כזה פעלתן. אני אענה משהו שנון שעכשיו אני לא מצליח לחשוב עליו ושנינו נצחק. אחרי כמה שניות של שקט את תגידי שאת באמת שמחה לשמוע שאני בסדר ואני אומר "תגדירי בסדר" ומיד אתחרט על זה. איך אהבתי להגדיר אתך. לא, לא "מה אנחנו", זה את יודעת שאף פעם לא אהבתי, אבל כל דבר אחר, מאלוהים ועד צבע העיניים שלך, איך אהבתי כשהיינו מבררים ומבהירים אותם שעות. כותבים לעצמנו את הלקסיקון שלנו בגוף ובעיקר במילים. את לא ידעת שובע ואני - הייתי נשען לאחור, משלב ידיים ומחכה לך, דרוך וערני,- שתשאלי. מתמכר לתחושת הגילוף העדין והבטוח הזה שלך, יודע שלא תפסיקי עד שאהיה מחודד. רק ככה אהבת אותי - מבואר והחלטי. "בואי נגדיר ידידים" ניסיתי להתחכם בערב האיום ההוא. את לא נבהלת והובלת אותי, יד ביד, בדיוק לאיפה שנכון לך. למרות שכבר עשית זאת עשרות פעמים הייתי המום. מצאתי עצמי מכווץ וזר בחדרי שלי, אומר את המילים שלך, אוהב אותך, נפרד ממך. למחרת היה היום שבו נגמרה המלחמה ואני לא יצאתי מהבית. רציתי אותך מול הטלוויזיה שלי. דמיינתי אותך מכווצת על הספה, מהופנטת, חולם שאנחנו רואים ביחד את תמונות הביזה. את אומרת שכולם טובעים בחלב לבן, כמו אצל סאראמגו ומזכירה לי שיר ישן כשאנו רואים חיילים אמריקאים במיטה של הרודן. קצת אחרי חצות נעלמת לי ונשארנו רק אני ויונית וגדי, או מיקי ויעקב, כולנו, בסופו של דבר, נתונים לחסדי השלַט. כשהקפה, מסיבות העיתונאים, ומת'יו שמתגעגע הביתה הפכו להיות הדבר היחיד שהדף את ההזיות הכמעט פורנוגרפיות שלי עלייך, הבנתי שאני מגדיר, לבד, אסקפיזם משל עצמי. בורח מעצמי אל המציאות, מבריח את המציאות בעצמי. מחכה לאיזה שריף מטקסס שייתן פה איזה שואו הגון, שיבוא גם לרעננה, שיציל גם אותנו. אולי בעצם זוהי הגדרה חדשה שלך. גם בפרידה הארורה הזאת, את מגדירה אותי מגדיר, מתקן דברים שכבר מזמן התייאשת מלהציק לי לתקן, מתעניין באנשים שלא חשבתי שאי פעם אמצא בהם עניין, פותח שוב עיתון, ניאנח מ'המצב',מתקשר להורים שלי, בוכה, מחכה שיירגעו הרוחות, שהרטט הבא יהיה ממך, רק לאחל חג שמח.