אחרי שהכל ייגמר /שירה

(17/03/09)

שוב את בורחת אל האדום-האדום הזה,

שוב העצב מתגנב אל תוך עינייך,

שוב נוטשת אותך השמחה-

הייאוש המר שב אל פנייך.

כוחותייך כלים,

ואת כמו מרחפת,

בעולם כבד יותר-

בשכבותייך את מתעטפת.

את לא מראה עצמך,

כמו קיר בטון, גדול, חזק,

את כבר יודעת, כבר למדת-

איך לשחק את המשחק.

כאילו פה, אבל את שם,

בדמיונך את מרסקת את כל העולם.

שלא לדעת,

שלא להרגיש את הכאב,

לשבור הכל בך,

לרטש את הלב הדואב.

כי כל זה כבד עלייך,

ואת לא יכולה יותר,

את מתפללת שיהיה טוב-

אחרי שהכל יגמר.