ליד החומות, אתה נראה לא שייך
עם אקדח ביד ומחשבות שרצות מצד לצד
אתה רוצה לצאת החוצה
לשרוף את הדרכים
ברקע אתה יכול לשמוע, מוזיקה של ציידים
באוויר יש תחושה
של אמת שזה עתה התפוצצה
וליד החומות אין שם איש עכשיו
שילחם בשבילך
מתבונן על האדמה, אבנים מסודרות בשורה אחידה
אם תלך בדרך שהן מפנות אליה
אתה עלול לטעות, אתה עלול למעוד
מוזיקה של ציידים, קולות של בני אדם
אתה לומד מהר את ההבדל בין הטוב לרע
בכל מקום בו ירצה להילחם על כבודו
בכל מקום בו אדם ינסה לקום ולעמוד
אתה מוכן להיות שם איתו
אתה מוכן להיות האיש שישבור בשבילו את החומות
בשבילך, הכל כבר נרגע
האור נכבה ואין מי שיפתח לך את הדלת ויציע לך מיטה לישון
הכבישים בוערים, האדמה שוממה
זה תמיד קרב שאין בו מספיק חיילים
אתה רוצה לצאת מהדלת הראשית
לראות את השדים ולחייך
החומות עדיין עומדות
שום רוח לא תפיל אותן, שום שמש לא תסנוור אותן
אתה עוד מאמין בסערה הגדולה
באמת שמבקשת חיים
אתה מביט על עצמך במראה דמיונית
כמה זה קשה, כמה זה תלוש מהפחדים
בכל מקום בו אדם ירצה להילחם על ביתו
בכל מקום בו אדם ירצה למות למען חירותו
אתה מוכן לפנות בשבילו את הדרך מאבנים
להחליף את הזמן ולהיות המחוג שלעולם לא נספר
יש רוח והיא שורקת חזק
אתה מקשיב, זו מוזיקה של ציידים
מוזיקה של ימים אחרונים לפני הקרב
עוד מעט, תחזיר את האקדח לארון
תסגור את היומנים על מחשבות אחרונות
החומות יישארו שם, עומדות בשלהן
אתה עוד מאמין
שתוכל לראות קרן שמש אחת שסודקת אותן
ואם קרן שמש אחת סודקת
אז אתה מאמין, שיום אחד הן יימסו ויפלו
