סיפור ששמעתי מפי הקנטצ'יקית, בת שלוש וחצי בגן של גדולים יחד עם אחיה הקטן שעדיין בגן של קטנים...

קטנצ'יקית : "רוצה לשמוע סיפור?"

אני : "כן, על מה הסיפור קטנצ'יקית?"

קטנצ'יקית: "טוב, אז תשמעי, פעם היתה ילדה בת שלוש שרצתה ללכת לבת מצווה שלה, אבל היתה לה עוד דרך ארוכה והיא לא ידעה את הדרך, אז היא הלכה והלכה והלכה לאיבוד והגיע לגן חיות והיתה שם ג'ירפה וגם הג'ירפה הלכה לאיבוד והיה שם בלאגן כמו בחדר שלך , אז היא הלכה והלכה והגיעה לפיל הענק ולא מצאה את הבת מצווה שלה, כי היה לה עוד הרבה זמן ודרך, ואז היה שם איש שראו לו את התחת"

אני עוצרת בתדהמה: "קטנצ'יקית, מי לימד אותך לדבר ככה? בגן? "

קטנצ'יק מצטרף: "זה לא צנוע! "

קטנצ'יקית לא מבינה מה לא בסדר : "נכון זה לא צנוע אז מה? נו! "

אני : " זה לא יפה לדבר ככה, תמשיכי"

קטנצ'יקית: " ואז היא נכנסה לו לתחת"

אני כבר נואשת מלחנך...

קטנצ'יק : "זה לא צנוע! עוד פעם לא צנוע!"

אני: "אולי ננסה להמשיך את הסיפור בלי לדבר מילים לא יפות?"

קטנצ'יקית: " אז נמשיך, אז היא יצאה מאיפה שאסור להגיד, וחיפשה וחיפשה והלכה והלכה, ולקח הרבה מלא זמן ובסוף היא הגיעה."

סוף טוב, הכל טוב.

עכשיו אפשר למרוח לי שוקולד על הקירות ופלסטלינה על הפרקט...

סוף סוף קצת אופטימיות בעמוד היוצר הדיכאוני שלי...